מה ולמה הנגשת אתרים?

מדינת ישראל מצטרפת למדינות נוספות בעולם (האיחוד האירופי וארה"ב) ומחייבת אותנו כבעלי אתרים עפ"י חוק להנגישם לפי התקן 5568 של מכון התקנים הישראלי לרמה של AA/AAA לפי החוק ו-WCAG 2.0 (Web Content Accessibility Guidelines) מטעם איגוד W3. מה צריך לדעת בכדי להנגיש את האתר שלכם?

מחבר/כותב המאמר: ש. סביר
תאריך: 19/08/2020

על פי מחקר שנעשה על ידי מאיירס-ג'וינט, מכון ברוקדייל, המרכז לחקר מוגבלויות, נמצא כי בקרב האוכלוסייה הבוגרת (גיל 18-67) במדינת ישראל כ-23% מהאוכלוסייה הינם אנשים בעלי מוגבלויות מסוגים שונים: מוגבלות פיזיות, מגבלות חושיות (לקות ראייה ושמיעה), לקות נפשית ושכלית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט בכל משפחה גרעינית בישראל יש אדם עם מוגבלות כזו או אחרת, ללא הבדל מגדר, דת, גזע, גיל ומין. ההערכה היא שכלמעלה מ-20% מהאוכלוסייה יפיקו תועלת מסביבה נגישה (סביבה נגישה קרי: סביבה פיסית, אתרי אינטרנט, אפליקציות).

מדינת ישראל מצטרפת למדינות נוספות בעולם (האיחוד האירופי וארה"ב) ומחייבת אותנו כבעלי אתרים עפ"י חוק להנגישם לפי התקן 5568 של מכון התקנים הישראלי לרמה של AA/AAA לפי החוק ו-WCAG 2.0 (Web Content Accessibility Guidelines) מטעם איגוד W3.

רשת האינטרנט כיום הינה חלק בלתי נפרד מחיינו, הרשת משרתת את האדם בכל תחומי החיים: אישית, בריאותית, תרבותית, מקצועית, לימודית, אקדמית, צרכנית ועוד… כיום חלק גדול מאתרי האינטרנט אינם זמינים ומונגשים כנדרש עבור אנשים עם מוגבלויות, כבעלי אתרים, אנו צריכים להקל על אנשים אלו וחייבים להנגיש עבורם את האתר אינטרנט שלנו והאפליקציות בכדי לאפשר להם להינות ולהיות חלק מאיתנו.

אתרים שאינם נגישים מונעים מאנשים בעלי מוגבלויות לגלוש באתרי אינטרנט ולהנות מהיתרונות של רשת האינטרנט. בהנגשת האתר ישנם רק יתרונות מבחינה עסקית וחברתית תוביל הנגשת האתר ליותר חשיפה של האתר. הנגשת האתר מגדילה את מספר הלקוחות הפוטנציאליים ובכך להגדיל את מחזורי המכירה שלנו, אנשים בעלי מוגבלויות שיכנסו לאתר נגיש, ישארו בו יותר זמן ויבצעו יותר פעולות, על ידי הנגשת האתר אנו פותחים אותו לכמליון וחצי איש בישראל שבעבר לא יכלו להשתמש בו

מנועי חיפוש ובראשם Google מעדיפים אתרים שהונגשו עבור בעלי מוגבלויות. הנגשת האתר מביאה לעלייה משמעותית במספר הגולשים המגיעים באמצעות מנועי החיפוש ממחשב שולחני ומסמארטפון (טלפונים ניידים חכמים).

חזקה עלינו, חובה מוסרית, מצפונית וחלק מאחריות חברתית. וכאזרחים שומרי חוק, לעמוד בדרישות חקיקה ותקנות הנגישות. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תקנות נגישות לשירות – סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט) והמניעה מלחטוף קנסות מיותרים.

 

עבור מי עלינו להנגיש את האתר אינטרנט שלנו וכיצד:
כבדי ראיה ברמות שונות, לקויי ראיה, עיוורי צבעים וגוונים, ובעלי עיוורון מוחלט.
גולשים עם מוגבלות פיסית – בעיקר גולשים עם מוגבלויות בידיים המקשות על תפעול העכבר והמקלדת.
מוגבלות שכלית קוגניטיבית – בעלי בעיות בהבנה, קשיי קריאה.
בעלי מוגבלויות אחרים – בעלי לקויות למידה, גולשים שאינם מכרים את השפה, אנשים בעיית קריאה, יכולת הבנה של שפה פשוטה, קשיי התמצאות באתר, קשיי תפעול, חוששים מטכנולוגיות ועוד.
– לוקים באפילפסיה
גיל הזהב וקשישים
אנשים עם לקויות שמיעה

 

רמות הנגשת האתר:
ישנם כיום 3 רמות הנגשה:
– רמה A – לאתרים שהונגשו לפני ה 25.10.2014, רשויות ציבוריות לא זוכות להקלה זו.
– רמה AA – לאתרים חדשים ואתרים קיימים שלא הונגשו לרמה A לפני ה 25.10.2014
– רמה AAA – אין הכרח לעמוד ברמת תקן זו

תקציר רמות הנגישות ניתן למצוא כאן

 

מה עלינו לעשות בכדי לעמוד בחוקי נגישות האתרים?
על מנת לעמוד בכל תקנות הנגישות הקיימות יש לבצע סקר נגישות ע"י יועץ נגישות שייתן לנו דו”ח פערים בין התקן 5568 ברמה הנדרשת ובין המצב בפועל באתר שלנו ולתקן את הליקויים השונים שנמצאו.

 

על מי חל החוק?
בעלי האתר או השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן.

יצויין כי, בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר.

 

איזה אתרים חייבים בהנגשה?
על כולם – חד משמעית!! (*סעיף 19 לחוק מביא את רשימת האתרים שאינם מחוייבים בהנגשה)

1. גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
2. רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
3. גוף הפועל שלא למטרות רווח (מלכ"ר), כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות. נותני שירותים בעלי מחזור כספי נמוך, עשויים להיות פטורים מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי.

* לפי סעיף 19 לחוק שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק. בתוספת השנייה מפורטים בין היתר השירותים הללו: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.
אתרי אינטרנט המספקים "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק, חייבים לעמוד בדרישות סימן ג' לתקנות הנגישות לשירות. לדוגמה אתרים המספקים שירותי מסחר של מכירת מוצרים, חייבים בנגישות. החובה תחול הן על אתר של חנות, והן על אתר העוסק במכירת מוצרים.

יודגש, כי פרשנות "שירותי מסחר" לפי עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא שהם כוללים, בין היתר, קנייה ומכירה של מוצרים או שירותים, עסקאות חליפין מרצון של סחורות או של שירותים, מידע אודות המוצרים או השירותים ומידע אודות החברה ודרכי אספקת הסחורות או השירותים.

 

אילו שירותי אינטרנט חייבים בהנגשה ואלו לא חייבים?

שירותי האינטרנט החייבים בהנגשה :
טקסט בגוף האתר (כותרות, גודל פונט לכותרות והטקסטים, קונטרסט בין צבע הפונט לרקע וכו'…)
מסמכים – קבצי PDF / Word / Excell שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה).
טפסים הניתנים למילוי בתוך האתר- טפסים מקוונים ומסמכי הסבר עבור הטפסים אם הוכנו אחרי 26 באוקטובר 2015.
סרטוני וידאו שהוכנו ע"י בעלי האתר והוטמעו באתר – לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף Captions (Prerecorded) 1.2.2 או לפרסם תמלול או פרוטוקול נגיש של הנאמר בסרטון.
אפליקציות (יישומים) – המיועדות לטלפון חכם (סמארטפון) ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות.

 

שירותי האינטרנט שאינם חייבים בהנגשה:
תכנים המפורסמים ברשת החברתית תלוי פלטפורמה ואופציות לשליטה על צבעים וטקסט מודגש.
תכנים שנוצרו ע"י צד שלישי – אין חובה להנגיש תכנים שבעל האתר לא ערך או הפיק, ושלא נערכו או הופקו עבורו. לדוגמה: הוספת סרטון מיוטיוב

 

מה כולל אתר אינטרנט מונגש?
עיצוב האתר – קונטרסט בין צבע הרקע לטקסט באתר
– התאמת האתר לקוראי מסך עבור כבדי ראיה
– ניווט בעזרת מקשי המקלדת כגון: TAB והחיצים בין חלקי התפריט והאתר
אפשרות דילוג ישירות לאזורים העיקריים של האתר. (תפריט, כותרות, טופס, הידר ופוטר)
שימוש בכותרות (H1-H6)
– 'טקסט חלופי' ALT לתמונות המתאר את מה שנראה בתמונה
– לחצנים יכללו 'טקסט חלופי' שיכלול את הכיתוב על הלחצן
– ReCaptcha של Google בטפסים – יש לספק חלופה קולית על ידי הטמעת מנגנון קולי שיחליף את הקוד הגרפי
– שימוש בתוויות (Labels) בשדות טפסים, בשדות החיפוש ובכפתורי פעולה
– הדגשת שדות שחייבים למלא
– טבלאות – כותרות לטבלאות הנקראות – TH – אלה מקריאות לקורא המסך את שם / נושא העמודה / שורה
– מנוע חיפוש מובנה, תוכן עניינים ו/או מפת אתר
– אופציה להגדלת הטקסט והתמונות באתר מבלי לפגוע בעיצובו הן ע"י שלוש ברירות מחדל בראש העמוד והן ע"י שימוש במקשים ב Control + / –
– אופציה לשינוי צבעים ולהתאימם לפי צרכיו של הגולש
– אופציה להדגשת קישורים בקו תחתי או אחר והבלטת הקישור
– הנגשת אודיו ווידאו כגון סרטונים אלה ילוו בכתוביות מתאימות או בתיאור טקסטואלי
– סרטוני וידאו – יש לאפשר להפעילם בנגן מדיה נגיש (כדוגמת הנגן ב- YouTube) כך שניתן יהיה להפעיל את כפתורי המדיה באמצעות המקלדת
– תפריט קל ונוח לתפעול שניתן לנווט בו בקלות
– הנגשת מסמכים שמצורפים לאתר כגון קבצי Word, PDF , Excell

אלו הן רק חלק מהדרישות להנגשת אתר אינטרנט, בכל מקרה יש לפעול ע"פ הוראות חוק הנגישות וההנחיות לפי תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי לרמה של AA/AAA לפי החוק ו-WCAG 2.0 מטעם איגוד W3.

שאלות מקצועיות נוספות ניתן להפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות למייל: [email protected]

 

כיצד נציין אתר מונגש?
האתר יציין את היותו נגיש ע"י לוגו מיוחד. (=לא חובה)
הוספת דף הצהרת נגישות – דף המסביר על נגישות אתר האינטרנט ועל הדרך להשתמש בו יש לכלול את הסדרי הנגישות של העסק/ארגון ופרסום פרטי רכז הנגישות של הארגון (שם ומשפחה, טלפון וכתובת דוא"ל)

 

מהו רכיב נגישות והאם הוא מספיק להנגשת אתר?
רכיב נגישות הוא תוסף עבור מערכות CMS (וורדפרס, ג'ומלה, דרופל, מג'נטו) או סקריפט שאנו מתקינים באתר ועוזרים לנו להנגיש את האתר כחלק מדרישות החוק, רכיב נגישות לכשעצמו אינו מנגיש בצורה מוחלטת את האתר ע"פ התקן 5568 של מכון התקנים הישראלי וע"פ WCAG-2 ומהווה רק ככסת"ח לבעלי אתרים. לכן חובה עלינו בנוסף להנגיש גם את האתר בקוד. נדגיש כי רכיב הנגשה באתר אינו חובה ע"פ החוק אך מהווה תוספת נחמדה להנגשה.

ישנם חברות המציעות רכיב הנגשה שסורק את האתר בטכנולוגיית AI ומנגיש את האתר, חברות אלו מתחייבות לעמוד בתקן 5568 ברמת הנגשה של AA אך כדאי לקרוא את "האותיות הקטנות" בחוזה מולם ולהבין כי חברות אלו מסייגות ומבקשות מבעלי האתר לבצע השלמת הנגשה בקוד, הנגשת מסמכים, הנגשת סרטונים ועוד.

 

באיזה מקרים ניתן לקבל פטור מהנגשה?
1. פטור בשל נטל כבד מדי
2. פטור בשל נטל כבד מידיי שאינו מחייב פנייה לנציבות
3. פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית
4. פטור לאתר עם מיעוט נרשמים

 

פירוט ניתן למצוא באתר משרד המשפטים – לחץ כאן

ככלל, משרד המשטים נוטה שלא לאשר פטורים כך שחבל על הזמן שלנו. בכל מקרה האתר יהיה חייב בנגישות ברמת נגישות A.

 

מי יכול לתבוע בגין היעדר נגישות?
יכול לתבוע הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.

מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ-60 יום מקבלת ההודעה.

על בעל האתר לקבל מכתב התראה/הודע לפני תביעה עם הליקוי שנמצא באתר ולתקן תוך 60 יום את הליקויים מיום קבלת מכתב ההתראה/הודעה.

 

שאלות ותשובות:
שאלות מקצועיות ניתן להפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות למייל: [email protected]

* אין האמור לעיל מספק שירות ייעוץ נגישות/הנגשה או ייעוץ משפטי, חובה על כל בעל אתר ואתר להתייעץ לגבי האתר הפרטי שלו. בעלת האתר ו/או כותב המאמר מתנערים מכל חובה משפטית או תביעה לאמור במאמר.

 

לינקים שימושיים בנושא הנגשה:
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים
נגישות באינטרנט – איגוד האינטרנט הישראלי
נגישות ישראל
תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי

 

לסיכום:

שתפו את המאמר:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
הצטרפו לרשימת התפוצה:
כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה לרבות התוכנה, בסיס הנתונים, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, הקבצים הגרפיים, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים ל-"קומפיוטק - פתרונות אינטרנט לעסקים" בלבד. אין להפיץ, לשכפל, להעתיק, למכור, לשדר, לפרסם, או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר, כולל מוצרים, תמונות, גרפיקה, תיאורים, עיצוב וכל דבר אחר המוצג באתר, אלא אם ניתנה רשות כתובה וחתומה לכך בכתב ומראש ע''י "קומפיוטק - פתרונות אינטרנט לעסקים".