כיום רשת האינטרנט הינה חלק בלתי נפרד מחיינו, היא משרתת את האדם בכל תחומי החיים: אישית, בריאותית, תרבותית, מקצועית, לימודית, אקדמית, צרכנית ועוד… בעוד שאתרי אינטרנט זמינים ונגישים כמעט לכל דורש לא כך הדבר עבור אנשים עם מוגבלות, לכן אנו צריכים להקל על אנשים עם מוגבלויות וצריכים להנגיש להם כל דבר בכדי לאפשר גישה נגישה לכולם, לרבות אנשים עם מוגבלות, לצורך כך עלינו להנגיש גם אתרי אינטרנט ואפליקציות.

מדינת ישראל מיישרת קו עם עם מדינות נוספות בעולם ומחייבת עפ”י חוק להנגיש אתרים לפי התקן 5568 של מכון התקנים הישראלי לרמה של AA/AAA לפי החוק ו WCAG 2.0 מטעם איגוד W3.

 

אתרים שאינם נגישים מונעים מאנשים עם מוגבלות לגלוש באתרי אינטרנט ולהנות מהיתרונות של רשת האינטרנט. כ-25% מאזרחי ישראל הם אנשים עם מוגבלות. הנגשת האתר מגדילה את מספר הגולשים הפוטנציאליים. בנוסף, מנועי חיפוש מעדיפים באופן ברור אתרים נגישים. מבחינה עסקית וחברתית תוביל הנגשת האתר ליותר חשיפה של האתר. הנגשת האתר מביאה לעלייה משמעותית במספר הגולשים המגיעים באמצעות מנועי החיפוש ממחשב שולחני ומסמארטפון (טלפונים ניידים).

אנו מנגישים אתרים לפי התקן 5568 של מכון התקנים הישראלי לרמה של AA/AAA לפי החוק ו WCAG 2.0 מטעם איגוד W3.

הנגשת אתרי אינטרנט

שיפור חשיפת אתר האינטרנט במנועי החיפוש. הגדלת כמות הגולשים באתר והלקוחות הפוטינצאליים. חובה מוסרית, מצפונית וחלק מאחריות חברתית. עמידה בדרישות חקיקה ותקנות הנגישות. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תקנות נגישות לשירות – סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט) והמניעה מלחטוף קנסות מיותרים.

הנגשת אתרים - בעלי מוגבלויות
  • מוגבלי ראייה – החל מאלו המרכיבים משקפיים, בעלי לקות ראיה, עיוורון צבעים וגוונים ועיוורים המשתמשים עם קוראי מסך.
  • בעלי מוגבלות פיסית – בעיקר גולשים עם מוגבלויות בידיים.
  • בעלי מוגבלות שכלית קוגניטיבית – אלו עם בעיות בהבנה ו/או קשיי קריאה.
  • בעלי לקויות למידה, גולשים שאינם מכירים את השפה, בעיית קריאה, יכולת הבנה של שפה פשוטה, קשיי התמצאות באתר, קשיי תפעול, פוביות וחשש מטכנולוגיות ועוד…
  • לנו כחובה מוסרית למען מוגבלים וחסרי יכולת לגלוש באתר.

בישראל חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998. מכוחו תוקנו תקנות רבות הנוגעות לנגישות, בין תקנות אלו נכתבו גם תקנות נגישות השירות שעברו בדצמבר 2013; תקנות אלו כוללות סעיף ספציפי ומפורט לעניין הנגשת אתרי אינטרנט (סעיף 35). בספטמבר 2017 אושרה רביזיה לתקנה 35 להנגשת אתרי אינטרנט במטרה לייצר איזון בין חשיבות ההנגשה לבין עלויות ההנגשה.

  • עיצוב האתר – ניגודיות בצבעים של הרקע והטקסט על מנת להקל קריאה של לקויי ראייה.
  • התאמת האתר לקוראי מסך עבור כבדי ראיה.
  • תימרון/מעבר בעזרת מקשים כגון TAB והחיצים בין חלקי התפריט והאתר.
  • אפשרות שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון מסך ברייל לעיוורים.
  • אפשרות ע”י מקשים לדלג ישירות לאזורים העיקריים של האתר.
  • הכותרות באתר יוזנו תוך שימוש בכותרות (H1-H6) – כל אזור באתר יקבל כותרת, כל כתבה כותרת וכ”ו – תכנות והזנת מידע באופן היררכי.
  • כל תמונה תכלול ‘טקסט חלופי’ המתאר את מה שנראה בתמונה.
  • לחצנים יכללו ‘טקסט חלופי’ ואשר יכלול את הכיתוב על הלחצן.
  • ריקפצ’ה בטפסים – יש לספק חלופה קולית על ידי הטמעת מנגנון קולי שיחליף את הקוד הגרפי.
  • בטפסים – יש להשתמש בתוויות (Labels) בשדות טפסים, בשדות החיפוש ובכפתורי פעולה.
  • בטפסים – הדגשת השדות בהם ממוקד האתר.
  • טבלאות – חובה להעניק כותרות לטבלאות הנקראות – TH – אלה מקריאות לקורא המסך את שם / נושא העמודה / שורה.
  • חובה שהאתר יכלול מנוע חיפוש מובנה, תוכן עניינים ו/או מפת אתר.
  • אפשרות להגדלת הטקסט והתמונות באתר מבלי לפגוע בעיצובו הן ע”י שלוש ברירות מחדל בראש העמוד והן ע”י שימוש במקשים ב Control + / – .
  • אפשרות להגדלת הטקסט והתמונות באתר מבלי לפגוע בעיצובו הן ע”י שלוש ברירות מחדל בראש העמוד והן ע”י שימוש במקשים ב Control + / – .
  • אפשרות לשינוי צבעים ולהתאימם לפי צרכיו של הגולש.
  • אפשרות להדגשת קישורים בקו תחתי או אחר.
  • אודיו ווידאו כגון סרטונים אלה ילוו בכתוביות מתאימות או בתיאור טקסטואלי.
  • סרטוני וידאו – יש לאפשר להפעילם בנגן מדיה נגיש (כדוגמת הנגן ב- YouTube) כך שניתן יהיה להפעיל את כפתורי המדיה באמצעות המקלדת.
  • אפשרות שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון TrackBall או טכנולוגיות מסייעות שונות.
  • ממשק משתמש קל ונוח לתפעול שניתן לנווט בו בקלות.
  • מסמכים שמצורפים לאתר כגון קבצי וורד, PDF , אקסל יונגשו גם הם (בהתאם למוגדר תקנה 35 ולהגדרות בת.י. 6658).
  • האתר יציין את היותו נגיש ע”י לוגו מיוחד.
  • הוספת דף הצהרת נגישות במקום נגיש וברור – הסבר על נגישות אתר האינטרנט שלך והסדרי הנגישות של העסק/ארגון ופרטי רכז הנגישות של הארגון.

אלו הן רק חלק מהדרישות להנגשת אתר אינטרנט, בכל מקרה יש לפעול ע”פ הוראות חוק הנגישות וההנחיות לפי תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי לרמה של AA/AAA לפי החוק ו-WCAG 2.0 מטעם איגוד W3.

שאלות מקצועיות נוספות ניתן להפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות למייל: pniotnez@justice.gov.il

שאלות ותשובות בנושא הנגשת אתרים:

בישראל חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998. מכוחו תוקנו תקנות רבות הנוגעות לנגישות, בין תקנות אלו נכתבו גם תקנות נגישות השירות שעברו בדצמבר 2013; תקנות אלו כוללות סעיף ספציפי ומפורט לעניין הנגשת אתרי אינטרנט (סעיף 35) ומה נדרש מבעל אתר האינטרנט לבצע לעניין אתרי אינטרנט ואפליקציות.

עדכוני חקיקה בנושא:

בספטמבר 2017 אושרה רביזיה לתקנה 35 להנגשת אתרי אינטרנט במטרה לייצר איזון בין חשיבות ההנגשה לבין עלויות ההנגשה. – לחצו כאן למאמר נרחב בנושא של עו”ד מיכל שיק הרטוב.

  • פטור 1 טכנולוגי ע”י מורשה נגישות ואיש מקצוע – יהיה תקף ל 3 שנים וניתן להארכה לשלוש שנים נוספות כאשר מעבר לכך נדרש אישור בידי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
  • פטור 2 כניסה מוגבלת 500 משתתפים- פטור מראש מהנגשה כאשר נדרשת הרשמה מראש או יש פחות מ 500 משתתפים בו זמנים. אלא אם אדם עם מוגבלות מבקש התאמה.
  • פטור 3 לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי ממוצע שאינו עולה על 100,000 ₪ – פטור לחלוטין מנגישות.
  • פטור 4 לחייב שהמחזור השנתי הממוצע אינו עולה על 300,000 ₪ – פטור לחלוטין מנגישות עד 26.10.2020.
  • פטור 5 לחייב שהמחזור הממוצע שלו גבוה מ- 300,000 ₪ ואינו עולה על 1,000,000 ₪ – רק אתרים קיימים יהיו פטורים מנגישות ובלבד שדרכי ההתקשרות עימו יהיו נגישות. הפטור תקף ל- 3 שנים ולאחר 3 שנים נדרש החייב לבצע בדיקה נוספת כדי לראות אם עומד בתנאי הפטור. אתרים חדשים לעומת זאת יידרשו להיות נגישים באופן מיידי.
  • פטור 6 פטור נגישות פרסומות
    – אין צורך להנגיש פרסומות ובלבד שישנה חלופה נגישה למידע על השירות המופיע בפרסומת.
  • פטור 7 פטור רשת חברתית – פטור אם תשתית הרשת החברתית אינה מאפשרת נגישות.

תקנות השירות קובעות שעל כל אתר הנותן שרות ציבורי או מידע אדות השירות לציבור להיות נגיש.
(זה כולל כל מידע שמועבר דרך האינטרנט – יישומים, דפים, מסמכים, סרטונים…)

  • אתר קיים (אתר אינטרנט שעלה לאוויר לפני 25.10.2015) – נכון להיום אתר קיים חייב להיות כבר נגיש למעט מצב בו קיבל פטור. אתר קיים היה חייב לעבור התאמות נגישות עד ליום 25 באוקטובר 2017. 

     

  • כל מסמך שמועלה לאתר נדרש להיות מונגש החל מ 25/10/2017.

  • טפסים למילוי באופן ממוחשב נדרשים לנגישות גם לאחור.

     


  • אתר חדש – כל אתר שעולה לאוויר החל מ – 25.10.2015, חייב להיות נגיש.
  • טפסים למילוי באופן ממוחשב נדרשים לנגישות גם לאחור.
  • אתר חדש – כל אתר שעולה לאוויר החל מ – 25.10.2015, חייב להיות נגיש.

סעיף 35 לעניין הנגשת אתרי אינטרנט בתקנות נגישות לשרות.

אתר אינטרנט נגיש נדרש לעמוד בהנחיות התקן הישראלי לנגישות 5568 שהוא מפנה ל- Web Content Accessibility Guidelines 2.0 של גוף התקינה הבין-לאומי W3C World Wide Web Consortium .

  • יש להקפיד על הנגשת כל התבניות והדפים בהתאם להנחיות.
  • יש להנגיש את כל המסמכים, סרטונים שיש באתר
  • פרסום הסדרי הנגישות של הארגון
  • פרסום פרטי רכז הנגישות של הארגון
  • הצהרת נגישות על הנגשת האתר

גם לעניין אפליקצייה למובייל המסמך המנחה להנגשה הינו ה – Web Content Accessibility Guidelines 2.0 של גוף התקינה הבין-לאומי W3C World Wide Web Consortium . אך על מנת להתאים את האפליקציה למערכת ההפעלה יש לפעול בנוסף לפי ההנחיות והאפשרויות השונות המתאפשרות ע”י היצרן: 

Apple iOS: 
 
https://developer.apple.com/accessibility/ios

אנדרואיד:
 
https://developer.android.com/guide/topics/ui/accessibility/index.html

בימים אלה עובדים בארגון ה W3C מסמך הנחיות להתאמת למובייל wcag 2.0 למובייל:
 
http://www.w3.org/TR/mobile-accessibility-mapping

מדריך בסיסי להנגשת אפליקציות:
 
https://teachaccess.github.io/tutorial

  • קבלת ההחלטה להנגיש את האתר.
  • אם מדובר בהגשת אתר חדש – עלייך לוודא שמפתחי האתר מחויבים חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות.
  • אם מדובר בהנגשת אתר קיים או חלק ממנו – עלייך לוודא שמפתחי האתר מחויבים חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות.
  • במידה ומפתחי האתר הינם עובדי הארגון שלך מומלץ ללמוד את הנושא לעומק ובנוסף להעסיק יועץ מומחה בתחום.
  • אם מדובר בהנגשת אתר מורכב – מומלץ להעסיק יועץ מומחה בתחום.
מומלץ ביותר לעבוד רק עם חברות או יועצים מוסמכי – The International Association of Accessibility Professionals (IAAP) – www.accessibilityassociation.org

חשוב ביותר לבצע בדיקות ולוודא שהאתר נגיש.

נדרש לבצע את הבדיקות הבאות:

  1. בדיקות של המפתחים לפי טופס בדיקות של ה WCAG 2.0 לכל תבנית ודף – לחצו כאן להורדת הקובץ
  2. לבצע בדיקות עם קורא מסך – לוודא שהאתר נגיש ושימושי לגולשים עיוורים.
  3. לבצע בדיקות משתמשים עם מוגבלויות שונות ובעיקר עיוורים ולקויי ראייה.
  4. לבצע בדיקות ע”י חברות מקצועיות

הרחבה על הנגשת מסמכים באתר האינטרנט

  • נדרש להנגיש מסמכים הנמצאים באתר (וורד, אקסל, PDF, סרטונים, ברושורים בפורמט אינדיזיין וכל תמונה).
  • מסמך נגיש בעיקרו הינו מסמך הניתן לקריאה בסיוע מערכת ‘קורא מסך’ למשתמשים עם מוגבלות בראייה.
  • ישנם ארבע רמות של מסמכים:
    1) מסמכים פשוטים שבעיקרם מילוליים –ההנגשה פשוטה וניתן בקלות ללמד את עורכי האתר.
    2) מסמכים עם מורכבות בינוניתמסמכים מילוליים, תמונות, מספור וטבלאות דו מימדיות –מסמכים אלה או שמנגישים ע”י מערכות אוטומטיות או ידנית.
    3) מסמכים מורכביםמסמכים עם טבלאות מפוצלות ו/או מספור מורכב או מסמכים מעוצבים –אלה מונגשים בשילוב של תוכנה ייעודית להנגשה והשלמות ע”י מנגיש מקצועי.
    4) מסמכים שלא ניתן להנגישם לדוגמא תמונות, מסמכים סרוקים, מסמכים עם מידע משתנה או מידע טכני – לעניין אלה קיימת פרוצדורה למתן פטור טכנולוגי.
  • להנגיש את האתר על כל תבניותיו ודפיו באופן אדוק ובהתאם לתקנה 35, ת.י. 5568 להנגשת אתרי אינטרנט ו Wcag 2.0
  • לבדוק יסודית את האתר על כל תבניותיו ודפיו תוך שימוש בטופס בקישור.
  • לבצע בדיקות בעזרת ‘קוראי מסך’.
  • לבצע בדיקות משתמש ע”י אנשים עם מוגבלויות ובדגש על עיוורים הנעזרים בטכנולוגיות מסייעות של קוראי מסך, מקלדת ברייל וכדומה.
  • לוודא שיש באתר עמוד “הצהרת נגישות” המפרסם את:
    1. 
    מידע על נגישות האתר, אופן השימוש בו, הסדרי הנגישות שלו ופטורים טכנולוגיים.
    2. 
    הסדרי הנגישות של הארגון/עסק באופן מפורט.
    3. 
    פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו.
    4. 
    הצהרת נגישות של אתר האינטרנט.
    5. 
    דרך התקשרות במקרה שהמשתמש נתקל בקשיי נגישות.
    6. 
    בסוף, לסמן בדף הראשי באייקון שהאתר הונגש, להורדת אייקון מומלץ.
  • בישראל מספר חברות פיתחו תוספי נגישות, כלים המסייעים, מפשטים ומוזילים הנגשת אתרים ואפליקציות קיימות.
  • חשוב להדגיש שאלה כלים שאינם נותנים מענה אוטומטי ומלא ונדרשת השלמת הנגשה אנושית ע”י תכניתנים בכתיבת קוד או מאפיינים ועורכי תוכן בעיצוב נגיש ותוכן מותאם לנגישות.
  • בהתקשרות עם ספק של תוסף, תקפידו שזה ייקח אחריות על העמידה בנושא הנגישות
  • זכרו, נגישות אתר האינטרנט אינה מבצע חד פעמי, אלה תהליך מתמשך, יש להקפיד על המשכיות ותחזוקת הנגישות באתר.

במידה והאתר מותאם לסלולרי והאתר המותאם והאפליקציה מספקים את אותם שירותים ומידע, ניתן לבחור אחד מהשניים ולהנגישו, יש לפרסם זאת כחלק מהסדרי הנגישות לידיעת המשתמשים.

תשובה שלילית. המבחן להנגשה הוא: האם המשתמשים בישראל? אם התשובה כן נדרשת הנגשה.

במידה והאתר נועל למשתמשים בישראל. התשובה חיובית.

אם מדובר באתר שיווקי בו מתפרסם מידע על הקורס, סיליבוס ואופן הרשמה התשובה כן.

אם מדובר באתר סגור המיועד אך ורק לתלמידי הקורס “קהל מוגדר ומסוים” אז לא, אלה אם אחד ממשתתפי הקורס ביקש זאת.

לא, אתר כזה אינו מחייב הנגשה

מבחינה עסקית חברתית כדאי, מבחינה חוקית מתחת למחזור מסויים יהיה פטור – ראה פטורים ברוויזיה.

לקבלת הצעת מחיר...

מלא את פרטיך ונחזור אליך בהקדם האפשרי.

תגיות: הנגשת אתרי אינטרנט, הנגשה, הנגשה לבעלי מוגבלויות, נגישות אתרים, מנגיש אתרי אינטרנט, אתר מונגש, הנגשת אפליקציות, תוסף נגישות, תקן 5568, AA/AAA

סגירת תפריט
דילוג לתוכן